לדברי רמי, התחביב היה ״על אש קטנה״ במשך שנים ארוכות. לפני כעשרים שנה הוא נכנס לזה ברצינות מוגברת, מה שהביא לאוסף לא רע לגמרי. רמי הצטרף למועדון העט הישראלי, ובתקופה מסוימת אפילו שימש כיושב הראש שלו.
ואז קרה מה שקורה כיום לאוספים רבים: המשכיות האוסף… רמי נוכח שבמשפחתו אין עניין לשמר את האוסף, ולכן מכר את רוב העטים ה״כבדים״, והשאיר ברשותו שני עטים, למשפחה. (פליקן טולדו ודופונט ורטיגו, למי שמתעניין).
התחביב הזה היום דועך כי איש אינו כותב בכתב יד. ויחד עם זאת הוא אומר שכתיבה בעט נובע איכותי היא הנאה צרופה.
קצת פיקנטריה:
אחד החברים אסף את כל הדגמים של פרקר 51. יש מבחר עצום של גימורים ולכל גימור יש רבעון ייצור. היה חסר לו עט אחד, והוא התחרה עליו באיביי במכירה פומבית. הוא זכה ולמחרת מכר את הרכב שלו….
חבר אחר בנה ארונות-מגירות על כל הקירות של מקלטו. יש לו אוסף של כמה אלפי עטי פרקר…
